אורנה אדורם

אורנה אדורם – עם הרגליים בחול והאצבעות על הקנבס

אורנה אדורם מתחילה את היום בהליכה שקטה על החוף שמעניקה לה השראה להיכנס לסטודיו וליצור. ״הציור שאב אותי וידעתי שהגעתי הביתה״,  מספרת אדורם, שעסקה בעבר בעיצוב ואדריכלות פנים, בראיון למגזין אורקה.

טיח, צבעים תעשייתיים, דבקים ועוד, אותם פגשה באתרי הבניה כשעסקה בעיצוב ואדריכלות פנים , חוברים לעולם הרוח והפנג שווי בעבודות  האמנות הייחודיות שלה.
אדורם, שהציגה את עבודותיה בתערוכות רבות בארץ ובכל רחבי העולם , מניו יורק דרך לונדון, מלוס אנג’לס ועד רומא , ליסבון וסין, יוצרת עכשיו קונספט חדש שמתכתב ישירות עם עולם העיצוב שממנו היא מגיעה ושואבת השראה – אמנות מקורית, One Piece, בהתאמה אישית.
עבודות אלו של אדורם מורכבות מקומפוזיציה של מספר יצירות אמנות מופשטות מונוכרומטיות, בסקאלת צבעים ובגודל המותאם לצרכי הלקוח ולחלל בו תשתלב היצירה. כל חלק בתוך היצירה משלים את השני ויחד נוצר אנסמבל של צורות, סיפורים ואסוציאציות, הבאים לידי ביטוי דרך השימוש בחומרים תעשייתיים ובצבע.
“כמי שבאה מעולם האדריכלות אני מאד מחוברת לחומרים תעשייתיים”, מספרת אדורם. “טייחים, דבקים, צבעים תעשייתיים וחומרי גמר נוספים מהווים עבורי השראה גדולה. התחלתי לקבל שאריות מקבלנים שעבדתי איתם כמעצבת ואלו היו החומרים שהניעו את היצירה שלי”.
“היום אני פועלת באופן אינטואיטיבי. אני נוגעת בחומר ובבד ועובדת. בדרך כלל לא יודעת בתחילת הדרך מה יהיה הסיפור של היצירה ובטח לא כיצד תיראה בסוף התהליך. לעיתים אני רואה את הציור בראש וניגשת לבד וגם אז החומרים לוקחים אותי לאן שהם רוצים להוביל”, היא מוסיפה, “אני מרגישה שהיצירה בוחרת אותי ולא אני אותה”.

מהיכן באה ההשראה ליצירות?

“ההשראה שלי היא פנימית. אני מושפעת מדברים שנקלטים ונספגים בי בדרך, מהים, מהאנשים שאני פוגשת, מהמראות שעוברים בחיי, בדרך כלל באופן בלתי מודע”.

“בנוסף, אני חולקת את חיי עם ארנון שהוא טייס ואיש של אדמה וטבע ואני מצטרפת אליו המון נסיעות וטיולים, מה שחושף אותי לתרבויות ונופים באופן קבוע ואינטנסיבי. המעבר המהיר בין מזרח למערב, על שלל הנופים והתרבויות, הוא חלק מההשראה”. 

שנת החופש שיצרה מהפכה

אדורם למדה אדריכלות פנים בבית הספר הגבוה לעיצוב Parson’s בניו יורק וציור ב-Students Art League. היא החליטה להקים משרד עיצוב ואדריכלות  פנים והציור נותר במגירה, מחכה לרגע הנכון.

“למעלה מעשרים שנה ניהלתי את המשרד שלי. תכננתי ועיצבתי דירות ובתים, הרבה קומות משרדים  בשטחים של אלפי מטרים רבועים. מאד אהבתי את העבודה אבל לפני כעשור הבנתי שמשהו בי ישתנה”, היא מספרת.

“בתקופה ההיא הלכתי הרבה לאורך החוף, שמעניק לי השראה, ביליתי שעות רבות בסטודיו והרגשתי שאני על סף שינוי. הבנתי שאם לא אלך בעקבות התחושות האלו, הגוף שלי יראה לי בסוף את הדרך. ידעתי בתוכי שאני חייבת להקשיב לבטן שלי”, היא מוסיפה.

“נתתי לעצמי מתנה שנת חופש. לקחתי ‘משכורת חודשית’ מהחסכונות למשך שנה והחלטתי שרק אז אקח החלטה. זו הייתה השנה שבה פגשתי מורה לדרך. פרדי פביאן – אמן, אוצר ומורה לאמנות, מאד אהב את מה שראה ונתן לי דחיפה ואומץ – הבטחתי לו שלא אפסיק לצייר ואלך בעקבות התחושות. הוא אצר לי את תערוכת היחיד הראשונה שלי ובחר את תאריך הפתיחה ביום ההולדת של בני הבכור (כשהיה בן 19). הרגשתי שיש כאן מסר בעקבות לידתו הפסקתי לצייר. שנת החופש הייתה טובה ומוצלחת. קיבלתי פידבקים טובים והתחלתי למכור. ידעתי שכבר אין דרך חזרה לעיצוב פנים. הציור שאב אותי וידעתי שהגעתי הביתה”.

במה שונה השגרה שלך היום, כאמנית, מהשגרה שהכרת כשניהלת את העסק שלך?

“המשרד התנהל מתוך חישובים של עסק – שעות עבודה, תשלום לעובדים וספקים, עמידה בלוחות זמנים, עבודה מול לקוחות ובעלי מקצוע. ניהול פרויקט, ניהול אתר בנייה. בשנות עבודתם לא עסקתי בשיווק, אנשים הגיעו מפה לאוזן והיו תקופות שלא יכולתי לקחת עוד עבודה”.
“היום אני מתנהלת מתוך מקום של כיף, השראה והנאה. אין לי כמעט לוח זמנים, אין אומדן של עלויות עבודה ועם זאת, יש הרבה פחות ודאות. חלק מהשינוי באורחות החיים הביא אותי להליכה מדי בוקר על חוף הים, לעיתים יחפה עם רגליים במים, תמיד ללא מוזיקה, בסוג של מדיטציה והתבוננות, ומשם…אל הסטודיו. הקצב הוא לגמרי שונה”.
ובכל זאת את נמצאת בעשייה מתמדת, עם תערוכות ופרויקטים בכל העולם. ספרי קצת על הדברים שקורים היום ואלו הצפויים בעתיד הקרוב.
“היום אני מציגה בניו ג’רזי מיוצגת על ידי גלריה בלגונה ביץ’, קליפורניה, ברומא ובליסבון. כל התערוכות שאני משתתפת בהן מרגשות אותי, ועדיין לא מובן מאליו שאנשים באים לצפות ביצירות שלי.

בימים אלו אני עובדת על תערוכה חדשה, בעקבות ה’נונה’ שלי והמושג של בית, שמבחינתי קשורים מאד, זהו תהליך חדש ומרתק ואני לגמרי בתוכו. בנוסף, אני נערכת לקראת תערוכת יחיד בניו יורק, שתתקיים בגלריה ב-Lower East Side בשנת 2024″.

לאתר של אורנה:
https://www.adoramorna-art.com

חגית זהבי
המגזין

חגית זהבי – מבית יעקב למגדל יוקרה ברמת גן

חגית זהבי, מנכ”לית חברת אוליאנדר, עזבה את הבית בגיל 17.5 ויצאה למסע למידה ארוך שסלל את דרכה  אל מרכז העשייה של עולם הנדל”ן היום בישראל. בראיון היא מספרת על הדברים שסייעו לה להתקדם בתוך ענף שעדיין אוחז ברוב גברי ולהפוך למנהיגה בתחומה, על תקופת הקורונה שהציבה אתגר עסקי ואישי משמעותי וגם על העתיד

קראי עוד »
מירית בן נון
המגזין

מירית בן נון – חלום משלה

מירית בן נון מציירת נשים מצליחות, מנהיגות וחולמות שלכולן מקום משלהן, שהקימו בשתי ידיהן. את סיפוריהן היא יוצקת אל תוך יצירותיה שמוצגות בתערוכות בארץ ובעולם ומציגות כתב יד אמנותי ייחודי לה, עם צבעוניות עשירה ו”שעטנז תרבותי” מרתק

קראי עוד »
שני רופא
המגזין

שני רופא – העתיד נמצא בטכנולוגיה: איך כלים טכנולוגיים מקדמים אותנו למנהיגות חזקה ולתוצאות מהפכניות?

ד”ר שני רופא, עורכת דין, סופרת משפטית, מומחית סייבר, מחשבים ואינטרנט, מרצה, בוררת, ואשת עסקים, מאמינה שהסוד להצלחה עסקית היום טמון בהכרות עם עולם הטכנולוגיה ויותר מכך, עם מערכות לאיסוף נתונים ומידע שמאפשרות לנו להבין יותר על דעת הקהל וכיווני החשיבה שלו. בטור אישי היא מספקת לנו ניתוח מרתק של האפשרויות הגלומות בדבר הזה, הכל כך פשוט ועם זאת כל כך מורכב, שנקרא איסוף מידע.

קראי עוד »
המגזין

נדל”נשי

כל אחת יכולה שרון מוזס ביטון ודליה מזעקי מוזס הן אחיות, מנטוריות ויועצות להשקעות נדל”ן ובעלות חברת נדל”נשי, המאגדת סביבה אלפי נשים שלומדות ורוכשות כלים

קראי עוד »
הילה פריש
המגזין

הילה פריש – לא עוצרת לרגע

המסע המקצועי של הילה פריש, מנכ”לית E-Pack טורונטו ואחת השותפות המובילות באורקה, התחיל באחד המקומות היפים בישראל – נווה שלום, המשיך אל המפעל בקיבוץ ואל קריירה משגשגת בניהול והוא ממש לא קרוב לסיום. בראיון למגזין שלנו היא מדברת על מנהיגות נשית בתוך ארגון, על האתגרים מאחורי הרילוקיישן ועל הצעד החדש שלה

קראי עוד »