במחקר שלה בחרה ד”ר פזית לויתן להתמקד בנשים מנהיגות בארגונים ובעמותות, אבל דווקא הדרך הפרטית שלה אל הדוקטורט הפכה למחקר פרטי על התכונות, הבחירות והערכים שהפכו אותה למנהיגה בתחומה. בטור אישי ואותנטי, במיוחד למגזין אורקה, היא משתפת בתובנות שליקטה בדרך.
שמי דוקטור פזית לויתן, ד”ר פז כפי שאני מכנה את עצמי בגאווה, ואני עפה על עצמי! ב-23 במאי השנה אפסע בשדרה המטופחת של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק עם גלימה שחורה, כובע מרובע ופונפון ואחגוג את סיום לימודי הדוקטורט ואת קבלת הדיפלומה. אני גאה בהישגים שלי ואני יודעת כמה נחישות, ויתורים ומשאבים השקעתי במסלול האישי-מקצועי-אקדמאי שלי.
יש שהרימו גבה כשנאלצתי לעזוב את ילדיי בערבים, בסופי שבוע ואפילו בחגים – על מנת ללמוד, לראיין דירקטורית בעיר אחרת או לכתוב עוד פרק בעבודת הדוקטורט שלי. היו גם כאלו שלא הבינו איך אני מעזה לבחור ב”פריבילגיה” של חזרה לאקדמיה בגיל מבוגר כאישה עם אחריות הורית וכלכלית. יש מי שתהו כיצד אני מממנת את שכר הלימוד באחת האוניברסיטאות היקרות בעולם (מי שרוצה טיפים שתפנה אלי בפרטי) ויש הסבורים שאני ילדת קרן נאמנות עם הורים ששופכים עלי כסף.
כל הקולות והתהיות מבחוץ מתנקזות לאמת אחת פשוטה: חברות, עשיתי זאת בכוחות עצמי!
כמובן שפגשתי אנשים טובים בדרך, אבל אף אחד לא היה נרתם למסע שלי מבלי שקיבל מסר ברור ממני שאני מאמינה ביכולות שלי ושאגיע ליעדים שהצבתי לעצמי.
בשורה תחתונה – אנחנו יכולות להגשים חלומות, גם אם הם באים תוך כדי אמהות צעירה, צורך בבחירות פיננסיות מושכלות או בגיל צעיר או מבוגר.
איך עושים זאת? אני בוחרת להקיף עצמי באנשים חיוביים, בסביבה תעסוקתית מפרה ומפרגנת. אני לא זורמת ומחכה שמשהו יקרה, אלא משוחחת עם עצמי ויוצרת, דרך הבחירות שלי מדי יום, מסלול חיים ממלא ומשמעותי, גם אם הוא לא ידוע מראש במלואו.
דיאלוג קבוע עם הלב
חשוב לי לתת מקום לרגשות שלי על בסיס יומי, גם אם מדובר בכמה דקות בבוקר ולפני השינה. אני מפנה זמן להקשבה פנימה ולשיח עם עצמי. במשך שנים בחרתי לחקור את מה שמניע אותי ולשוחח עם עצמי דרך פסיכותרפיה במגוון שיטות.
בשנים האחרונות אני מטפלת בעצמי ויוצרת מרחב של ״הילינג ודילינג״ באמצעות פעילות (או אי פעילות) שמאפשר לי להתרוקן מ״רעש״ ומטלות ולהתרכז בדברים שחשובים לי. אני בודקת עם עצמי מה עושה לי טוב ומתמקדת בהכוונה אישית למקומות אשר גורמים לי לחוות סיפוק וחיוניות.
להיכנס למאווי הלב באותנטיות ובאינטימיות זה תהליך אישי עמוק. עבורי התהליך הזה כולל את הבחירה לפנות באופן קבוע ובלתי מתפשר חצי יום בשבוע המוקדש לטיפול אישי. אני מקפידה שלא למלא את זמני היקר עם עצמי בגירויים חיצוניים. הכל יכול לחכות אלא אם זה מצב של חיים ומוות!
אני פותחת את היום ביקיצה טבעית (תענוג) ונהנית מ- self care. בין אם זו הליכה ספונטנית בפארק, שחייה או מדיטציה. בין אם מדובר בכתיבה רפלקטיבית, מוסיקה או טיפול בספא (ללא אינסטגרם). אני מקפידה לנקות את המחשבות שלי מהראש, מבררת עם גופי ונפשי מה עושה לי טוב וממקום נקי יותר מפלסת את דרכי. הגישה לאתגרים ממקום של שקט נפשי מזמנת תהליך של מנהיגות אחרת – נינוחה, שקולה, יצירתית ואמיצה.
בדרך להיות מנהיגה בתחומך, ההשקעה בך היא החשובה ביותר
ההשקעה בעצמך היא ההשקעה המתגמלת ביותר, לכאורה אגואיסטית, אולם כשאת רוצה ומבקשת להיות העץ שתוקע שורשים, שמספק פירות לסובבים ושעלול להישבר בסופה, את צריכה לבנות לעצמך תשתית חזקה – מרחב אישי, חברתי ומקצועי בו תרגישי ביטחון, מוטיבציה, אהבה והערכה עצמית.
כאמור, לקח לי חמש עשרה שנים להשלים את מסלול לימודי הדוקטורט. הדרך הייתה ססגונית, מעשירה ולעיתים מאתגרת. עברתי גירושין (ידידותיים – טיפים ניתנים בשמחה תמיד), אבי חלה בישראל ונפטר, החלפתי מקום עבודה ויצרתי לעצמי סביבה תעסוקתית מתאימה ומפרגנת.
כיום אני מנהלת הפיתוח של עמותת ידידי סורוקה בארה״ב שתומכת בבית חולים גדול ואסטרטגי – מרכז רפואי אוניברסיטאי בנגב האחראי על 1.2 מיליון תושבים, מכשיר רופאות ורופאים, עוסק במחקר חדשני ומציל חיים כל יום. אני עובדת עם נשים וגברים מלאי כישרון ורצון לתמוך בישראל. ביחד אנו יוצרים קהילת ידידים פעילה ויוזמת.
תמיכה של נשים בנשים
במהלך לימודי הדוקטורט היתה לי תפנית מרגשת, שהעניקה לי השראה גדולה. הכרתי את המנחה שלי, דר׳ מארי וולפה, קתולית ״פלפלית״ איטלקיה מניו ג׳רזי, כיום בת 85. הפכנו להיות קולגות וחברות. שתינו יודעות שבחירת השותפות לדרך היא חשובה מאד עבור הצלחה – בכל תחום.
מארי כתבה ספר ״כיצד לסיים את עבודת הדוקטורט שלך במחקר איכותני״ ואת התובנות שלה, היא מלמדת באונ׳ קולומביה. מבחינתה, תמיכה של נשים בנשים זו מנהיגות נשית בהתגלמותה! היא היתה רוצה שאמשיך את דרכה.
בפגישתנו הראשונה מארי העבירה לי מסר חשוב. כשנכנסתי לכיתה שלה כסטודנטית, עוד לפני שהפכה להיות המנחה שלי. היא אמרה לי: ״יש לך משימה אחת ויחידה וזה לסיים את עבודת הדוקטורט. להגיע למטרה שהצבת לעצמך, גם אם לא תהיה זו כתיבתך הטובה ביותר. קבלי את העובדה שעבודתך לא תהיה מושלמת אבל היא תושלם״.
עבודת הדוקטורט שלי הושלמה עם הציון הגבוה ביותר שניתן לקבל מהוועדה. זו הרגשה נפלאה ומקפצה אדירה לשלב הבא של חיי (שאליו אני לא ממהרת להגיע ולוקחת לעצמי זמן חשוב של הפנמה והשראה).
אז מה הופך אישה למנהיגה?
משתתפות המחקר שלי סייעו לי ללמוד, גם ביני ובין עצמי וגם כחוקרת, מה הופך נשים כיום, בכל העולם, למנהיגות בתחומן. נשים מובילות בעמותות ודירקטוריות מנוסות דיברו ושיתפו אותי באתגרים ובאסטרטגיות הפרקטיות שסייעו להן לעלות בסולם הארגוני, לגעת באנשים ולהניע לשינוי חברתי.
את תוצאות המחקר אציג בכנס אורקה – “נשים מובילות עתיד חדש” בטורונטו. אורלי, הילה וכל שאר הנשים שעומדות מאחורי “אורקה” מוכיחות שאפשר לייצר יחד מרחב נשי עוצמתי, שכולו סמל למנהיגות נשית.
דר׳ פזית לויתן היא מנהלת בכירה בעמותת ידידי סורוקה בארה״ב, אקדמאית ומומחית בגיוס תמיכה ופיתוח, מייעצת לדירקטוריונים ומרצה במנהיגות פילנטרופית. היא מתגוררת במנהטן החל משנת 1999 ואם לשני בנים לב וגפן.
Pazit@Soroka.org
תודה לעמותת ידידי סורוקה על התמיכה והפרגון Soroka.org
