גוסטי יהושע ברוורמן

גוסטי יהושע ברוורמן – פורצת דרך

גוסטי יהושע ברוורמן, חברת הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות, מגיעה לבמה המרכזית של כנס “נשים מובילות עתיד חדש” כדי לספר על הדרך שלה וגם על שיתופי הפעולה שהיא רוצה ליזום במסגרת תפקידה. “נשים פורצות דרך בכל העולמות, גם הפוליטי שבו אני נמצאת, גם הערכי שבחרתי להיות בו וגם לטובת הדור הבא. המסר הזה חשוב לי”

“אנחנו מחפשים כל הזמן פרויקטים ויוזמות, אנחנו רוצים להבטיח את הקשר בין ישראלים בתפוצות ובין ישראל, אני תמיד מחפשת את האנשים שיכולים לצאת איתי למסע שכזה ולכן אני משתתפת בכנס של אורקה”, אומרת גוסטי יהושע ברוורמן, חברת הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.

ברוורמן, שמכהנת בתפקיד זה מאז אוקטובר 2020, כיהנה קודם לכן, במשך שתי קדנציות (10 שנים ) כראשת המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות. במהלך השנים כיהנה בתפקידים מלאי ערך ותרומה.

בין היתר, הייתה סמנכ”לית התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (הרפורמית) ופיתחה במסגרת עבודתה בין השאר תוכניות לטיפוח מנהיגות מקצועית, הייתה המנהלת והמייסדת של מרכז מידע לאירועי מעגל החיים, מנהלת המרכז להכשרה ופיתוח כוח אדם, פרויקט שיקום שכונות, ליוותה את ההקמה וניהלה את המרכז להכשרת מבוגרים של רשת עמ”ל ומילאה תפקידים בארגונים חברתיים רבים. היא חברת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית מאז שנת 2010. נשואה ליורם ואמא לשלושה.

מה הופך נשים ישראליות רבות כל כך להיות מנהיגות – ליזום ולהתפתח?   

העולם נשלט על ידי גברים ויש לנו עוד עבודה לעשות, אבל אנחנו לא צריכות לחכות שיפתחו לנו את הדלתות. כישראליות, אנחנו לומדות להיות חצופות ולהעז. אני חושבת שזה עניין שקשור לצבא. כולנו רואות איך הצבא משתנה לאט לאט, דרך נשים פורצות דרך שמספקות תקדימים ופועלות בתוך המערכת הזו. הצבא שאני עשיתי הוא לא הצבא של היום, יש בו הרבה יותר תפקידים לנשים, ואנחנו בעיקר לומדות ממנו הרבה.

“אנחנו מבינות היום שאם נצפה שיפתחו לנו את הדלתות זה יקרה באיטיות, כי אף אחד לא אוהב לפנות את מקומו – לא נשים ולא גברים. לכן, אנחנו חייבות ליזום, לקחת אחריות, להעז.

אני מייצגת ארגון ציוני, הסיסמה שלנו היא ‘אם תרצו אין זו אגדה’ והשאלה היא מה את רוצה. גדלנו לתוך מציאות מסוימת שבה אנחנו מעטים מול רבים, הקמנו מדינה כנגד כל הסיכויים. בסוף אנחנו תוצרים של האתוס הזה וכשאני חושבת מדוע לנו יש את החוצפה הזו, אני מבינה שגדלנו עליה. על כך שהמעז מנצח. אגב – לא המעזה מנצחת, זה כבר שיעור חדש”.

הנושא הזה, של העצמה נשית, הוא כל כך מדובר בשנים האחרונות. איך את רואה את הדור החדש הזה, שפועל מתוך אותו שיעור חדש, מתוך התעוזה?

“יש דור חדש  של נשים .שלא מחכות יותר שיפנו להן מקום אלא הן  תופסות את מקומן סביב השולחן של מקבלי ההחלטות. אלו הן נשים שאינן  חוששות להיות יזמיות, להנהיג , להוביל  להביע את דעתן וקולן. , זו תנועה עולמית, לא רק בישראל. אלו תהליכים שהבשילו, לא קורה ביום אחד התמורות הגדולות של העת הזו היא  me too  אלו נשים אמיצות שקיבלו החלטה לעשות מעשה, לדבר את הסיפור שלהן, ליזום ולעשות. יש נשים אמיצות שאומרות ‘עד כאן, לזה אני לא מסכימה’ והולכות בדרך שלהן.

אני מעריצה את הנשים האלו ששינו את פני ההיסטוריה כדוגמת נשים שבחרו לא לשתוק עוד למול הטרדות מיניות ויצרו לפני שנים ספורות (2017) את התנועה העולמית me too  . כאישה שעמדה במצבים כאלה יכולה להעריך את אומץ הלב והסיכון שנטלו  על עצמן בחשיפת המקרים הללו. זו תנועה עולמית שהופכת את העולם קצת יותר בטוח לנשים בכלל ושנים צעירות בפרט.

יש כח עצום ביכולת שלנו הנשים לעבוד יחד , לתמוך, להשיא עצה לפרגן. התברכתי בחברויות עמיצות שסייעו לי לאורך הדרך להתמודד עם מטלות פרקטיות ועם אתגרים מקצועיים.

לצד הבונדינג הזה לצערי , למדתי שנשים לא תמיד מפרגנות לנשים  וזה שיעור שגם אנחנו עדיין צריכות ללמוד. במהלך הקריירה שלי התמודדתי עם נשים שלא רק שלא לא סייעו אלא ממש שמו רגליים.

גוסטי יהושע ברוורמן

ועדיין, בתוך השינוי הזה שאנחנו חוות, עדיין יש צורך כל הזמן לבדוק את האיזון בין הקריירה לבית.

“השילוב בין קריירה ובית עדיין מעסיק נשים צעירות שאני פוגשת בהרצאות ובשיחות שאני מקיימת. כולן מחפשות “איך לעשות את זה”, היא אומרת. “משמע, לא השתנה הרבה מאז שהייתי אמא צעירה והתמודדתי עם האתגר הזה עדיין יש סוג של לחץ להחזיק את כל הכדורים באוויר קריירה אמהות, זוגיות ועוד ויש הרבה קולות שמקטינים ושופטים. השאלה היא לאיזה קול את “נכנעת” בסופו של דבר, והאם את מוכנה לצאת למסע הקשה, המאתגר והמתגמל של שילוב בין קריירה ואימהות בידיעה ובמוכנות לשם מחירים”.

כל אישה וההחלטה המתאימה לה יחד עם זאת האמת צריכה להאמר כשאישה מחליטה לצאת ממעגל העבודה לצורך גידול ילדים או מצמצמת את היקף משרתה, היא  צריכה להביא בחשבון  שהמחיר עלול להיות כשתרצה לשוב ולהשתלב במעגל העבודה יש סיכוי גבוה שתצטרך להתמודד עם הצעות עבודה נמוכות מאלה יכלה לכהן בהן אילו הייתה מחליטה להיות “חלק מהמרוץ .” אף אחד לא מחכה. כדי להצליח במשימה של שילוב בין קריירה לבית צריך שיהיה בן-בת זוג שותפים, מפרגנים ותומכים.   אני מאד לא אוהבת  את הביטוי ‘בעלי עוזר לי’, הוא אמור להיות שותף, אני יכולה לומר באופן אישי, כי אני נשואה 35 שנים, והיה ברור לי  מאז ותמיד שאני מנהלת קריירה וזו היא הבחירה שלי אבל לא על חשבון המעורבות בניהול חיי המשפחה. כהחלטה מעולם לא החמצתי אירוע ,חגיגה טקס משמעותי בחיי ילדיי

“אני אומרת לנשים היום – אם את רוצה להיות בתפקיד משמעותי וזו בחירה שלך, את צריכה לקבל החלטה עם עצמך ועם בן הזוג, להבין איך זה הולך להיראות. אנחנו עדיין חיים בחברה שבה נשים לוקחות את הפיקוד על הבית, אבל את צריכה ויכולה ליצור לך עוגנים כדי שתוכלי לצאת ולהתקדם בזכות עצמך.

תחליטי שאת בכלל רוצה את זה, אם את רוצה להיות בתפקידים משפיעים , תהיי שם. את לא יכולה להגיד ‘אני יוצאת כל יום בשעה שלוש’ כי אין חיה כזו, זה לא יעבוד. תקבעי את הזמנים ותארגני את הסביבה. אגב אני מאמינה כי  גם עבור אבות זה צריך להיות לגיטימי. זו שותפות. גברים היום הרבה יותר מעורבים, הם רוצים להגיע הביתה. הדור הצעיר רוצה ליטול חלק פעיל  בגידול הילדים שינוי מבורך.

כנשים אנחנו מולטי פונקציונליות, אנחנו יכולות לקבל החלטות, להיות נחושות. אנחנו יודעות לקדם תהליכים תוך כדי תנועה וחלוקה של קשב. חשוב שנהיה נוכחות סביב שולחנות הדיונים, להיות נוכחות קרי  לא לשבת ולשתוק, זה לא עוזר לקידום המעמד שלנו. נשים צריכות לתרגל לדבר ולעמוד על זכויותיהן ודעותיהן”.

מהם הערכים שלקחת איתך לדרך הזו? מה מניע אותך?

“אני יכולה להגיד שבבית בו גדלתי חינכו לאחריות, חריצות, ומעל לכל להיות “בן אדם.” אמא שלי הייתה עקרת בית, אני הפוכה ממנה. אבא שלי היה המפרנס והיא עקרת בית אני זוכרת את עצמי  בגיל צעיר שואלת אותה למה אבא לא שותף בבית. היא אמרה לי אז – מה את רוצה שהוא יפרנס ובסוף היום הוא יפנה את הכלים? משהו בסדרים האלו לא נראה לי מלכתחילה.  כבת יחידה הם נתנו לי עצמאות, זה פיתח אצלי את הרצון להתקדם, ללמוד, להיות בעשייה חברתית ולעמוד בזכות עצמי.  

בדרך הוספתי לערכים הללו את ההבנה כי אנחנו בתהליך התפתחות תמידי .אפשר ללמוד  אני מתבוננת בעצב במי  שמדברות או מדברים רק עם סימני קריאה. לא מטילים ספק.  זה נכון לצעירים וצעירות ומבוגרים כאחד. לא.נשים בתחילת הדרך ולאלה שנמצאים ונמצאות בפסגה מדבר רק בסימני קריאה, בכל גיל.. טוב שיהיו ברפרטואר האישי גם שלוש נקודות או סימני שאלה. ככל שאת.ה עם סנסורים ומתעניינת באחר, באופן אמיתי, אני מאמינה שארגז הכלים המקצועי והאישי מתמלא וגדל

המקום הזה של עבודה עצמית, לשאול שאלות, לפתח חסינות פנימית, להבין מי אני הוא מאד משמעותי. לא רק מה מייחד אותי החוצה ומה אני מציעה, אלא מה הערכים שלי. ככל שאנחנו מעצימות את זה אנחנו יודעות להתמודד עם קולות מבחוץ”.

היום את עומדת בראש מחלקה כל כך חשובה ומקדמת בין היתר גם את נושא הנשים בזירה הפוליטית והעסקית. מה חשוב לך לקדם בעניין הזה?  

“כשנכנסתי לתפקיד ראיתי מה קורה בשדה הפוליטי, ראיתי את עצמי – אישה לבד בתוך חדר שבו הנוכחות היא ברובה גברית. גם בקונגרס הציוני העולמי, בצוותים רבים יש שני גברים ואישה או רק גברים. זה היה במידה רבה צלצול השכמה עבורי. זה פקח את עיניי, לחשיבות של הנוכחות שלנו כנשים בתוך שולחנות מקבלי ההחלטות כאן.

בנוסף, בתור יושבת ראש המחלקה לקשר עם ישראלים בתפוצות, אני רואה חשיבות עליונה  בקידום הקשר בין מדינת ישראל והתפוצות בכלל ועם הקהילות הישראליות בפרט. אני רואה אתגר עצום בשימור הזהות היהודית והקשר עם מדינת ישראל של בני הדור השני של ישראלים החיים בתפוצות. אני למדה כי זו סוגיה שמטרידה נשים רבות בתפוצות. נשים הן עדין הכח המניע בחינוך ובעיצוב חיי משפחה וקהילה  ומכאן יש לנו יכולת ליצור יחד תוכניות שיבטיחו את המשך הקשר הזה.

אני רוצה לומר לנשים האלו שנוכל ונשמח לעשות את זה יחד, לעבוד למען קידום הנושאים החשובים לנו. נשים פורצות דרך בכל העולמות, גם הפוליטי שבו אני נמצאת, גם החברתי -ערכי שבחרתי להיות בו וגם לטובת הדור הבא. המסר הזה חשוב לי – אני קוראת לנשים האלו לצאת איתי למסעות שעליהם נחליט יחד – מסע אחד, שבילים רבים.

גליה סרנר
המגזין

גליה סרנר – גשר לישראל וממנה

“כנס אורקה מהווה בעיני ציון דרך ערכי בעשייה שלנו למען הקהילה הישראלית בטורונטו”, אומרת גליה סרנר,  מנהלת הפרויקט לפיתוח הקהילה הישראלית בטורונטו, מנהלת הפרויקט לפיתוח הקהילה הישראלית במרכז פרוסמן JCC ובמרכז שוורץ רייזמן. היא מפקחת על בית ספר כחול לבן שנותן מענה לילדים בקהילה היהודית בעיר, חוקרת אוכל ובעלת העסק וGalyaLoveFood.

קראי עוד »
המגזין

שרה ארבל – לגזור ולשמור

שאלנו את שרה ארבל, המאמנת הבכירה בארץ ובעולם, על כמה מהנושאים המעסיקים היום את הנשים שאנחנו פוגשות בתוך קהילת אורקה. על מנהיגות נשית, שוויון מגדרי, אותנטיות ועצמאות כלכלית – במילים שלה. 

קראי עוד »
נורית לוי
המגזין

נורית לוי -לאישה אסור לוותר על הגשמה עצמית

בערב פסח האחרון, בחסות הזום ובהשתתפות חברות “אורקה”, פגשה אורלי כרמון את נורית לוי, יועצת תדמית ואשתו של יו”ר הכנסת מיקי לוי, לשיחה על מנהיגות נשית. “לחלום זה דבר נהדר”, אומרת נורית, “חשוב להעניק לנערות כיום את הכלים להבין איך ליישם ואיזו דרך תוביל אותן לשם”.

קראי עוד »
ליה פנינית אלמוג ארזי
המגזין

ליה פנינית אלמוג ארזי – בונה מגדלים של חלומות גדולים

“אני מאמינה בנו, בנשים החזקות, המובילות, המנהיגות, האמהות – שהולכות אחרי החלום בלי לוותר, מהוות דוגמא ופועלות להצליח ולהתעלות מעל כל רעשי הרקע”, אומרת ליאה פנינית אלמוג ארזי, קבלנית בניין, יזמית נדל”ן ומרצה שפועלת בניו יורק. בראיון למגזין אורקה היא מספרת על הדרך שלה אל מגדלי הדירות הבוטיקיים שהיא מתכננת, מלווה בבנייה ומעצבת במסגרת פעילות החברה המצליחה שלה

קראי עוד »
רינת סנג
המגזין

רינת סנג – זרה לא תבין זאת

רינת סניג, פסיכולוגית, קואצ’רית, מנחת סדנאות ומטפלת ב-NLP, חוותה על בשרה את הקשיים שמביא איתו הרילוקיישן והחליטה ללוות משפחות בדרך ליציבות בארץ חדשה. אחרי ששתי בנותיה עזבו את קנדה וחזרו לישראל, יזמה מיזם חדש המציע תמיכה להורים בצפון אמריקה, המתמודדים עם ריחוק גיאוגרפי מילדיהם, בנוסף לסדנה המתמקדת בהורי חיילים בודדים.

קראי עוד »