רינת סניג, פסיכולוגית, קואצ’רית, מנחת סדנאות ומטפלת ב-NLP, חוותה על בשרה את הקשיים שמביא איתו הרילוקיישן והחליטה ללוות משפחות בדרך ליציבות בארץ חדשה. אחרי ששתי בנותיה עזבו את קנדה וחזרו לישראל, יזמה מיזם חדש המציע תמיכה להורים בצפון אמריקה, המתמודדים עם ריחוק גיאוגרפי מילדיהם, בנוסף לסדנה המתמקדת בהורי חיילים בודדים.
רינת סניג הגיעה לוונקובר לפני 19 שנים עם בן זוגה יעקב, כלכלן במקצועו. היא אמא לשלוש בנות. שירה, שסיימה תואר בונקובר והשתלבה בעבודה בתעשיית ההייטק הישראלית ומאיה, בתה הצעירה, שמשרתת כחיילת בודדה בדרום הארץ. עדי, בתה האמצעית, מסיימת את לימודיה באונ’ מקגיל וחיה במונטריאול.
חווית הרילוקיישן הובילה אותה ללוות נשים בתהליך ההסתגלות לארץ החדשה, לצד משפחות המחפשות בסיס כלכלי איכותי. המרחק מבנותיה הביא לפיתוח של מיזם חדש, בו היא מקבצת יחד הורים ישראלים בצפון אמריקה, המתמודדים עם המרחק מילדיהם.
ספרי קצת על הדרך שלך לנקודה בה את נמצאת היום.
“בישראל הייתי פסיכולוגית בארגוני צבא ומשטרה, ביניהם, פסיכולוגית בית ספר לטיסה, פסיכולוגית מחוז דרום במשטרה ובמטה הארצי. כשהיגרנו לקנדה, התחלתי מחדש. הנחתי בקהילה סדנאות למהגרים חדשים וותיקים ועם הזמן הקמתי עם בן זוגי עסק לייעוץ משכנתאות שחרט על דגלו יצירת תנופה כלכלית למשפחות.
עזבנו מאחור משרות מבוססות, לקחנו שלוש בנות ועברנו בלי ידיעה מה מצפה לנו ובלי משרה מובטחת. רצינו לקחת שנתיים שלוש לעצמנו, לשנות אווירה. ההגירה התארכה באופן טבעי ככל שהכינו שורשים והעסק צמח.
בשנתיים האחרונות חזרתי למקורות ובנוסף להשכלה וניסיון כפסיכולוגית, העשרתי את הכלים שלי ולמדתי קואצ’ינג אצל אלון גל עם התמחות בליווי עסקים קטנים. בנוסף, למדתי להסמכה בשלוש דרגות הNLP מטעם מכללת רטר.
את מלווה נשים ברילוקיישן בהתמודדות עם השינויים התעסוקתיים והרגשיים שבאים עם המעבר לארץ חדשה. איך את מיישמת את הניסיון האישי שלך בליווי הזה?
החוויה שלי היתה שונה לגמרי מהפנטזיה. תחילתה בהתרסקות רגשית גדולה ובכאב כמעט פיזי על רקע מזג האוויר האפור. ההבנה שלא אוכל להמשיך ולהיות פסיכולוגית, כי לא היה לי דוקטורט, הכאיבה לי.
בשנים הראשונות יזמתי עם חברה סדנאות לאנשים ברילוקיישן בונקובר, מה שנתן לי הצצה לעולמן של משפחות רבות ולאתגרים עמם התמודדו. הידע האישי שלי יחד עם הניסיון והחוויה הקולקטיבית שאליה נחשפתי בסדנאות, הפכו לכוח שלי בליווי נשים.
עברתי איתן את הקושי של הילדים בהתאקלמות בבתי הספר, התחושה שה-IQ נופל ב-20 נקודות כשהן עוברות לדבר אנגלית, הקושי במציאת זהות מקצועית מותאמת, הזוגיות שעומדת במבחן לא קל ואפילו דברים טריוויאליים כמו זה שהמתכונים לא מצליחים כי הסוכר מתוק יותר, המלח לא מלוח והקמח שונה מהישראלי.
הסדנאות שבניתי בשנת 2004, פנו לשלוש אוכלוסיות: סדנאות לאנשים שרק הגיעו, סדנאות למי שחיים כאן כבר עשור ומתלבטים האם לחזור וגם סדנאות לותיקים, שמתגוררים כאן משנות ה-70 ומתמודדים עם ילדים שלא נשארו לידם, בן זוג שממנו נפרדו והורים שכבר אינם.
שם הבנתי את ציר הזמן ושיש סיכוי שהבנות שלנו ירחיקו גם הן. כי ביציאה שלנו מישראל, בעזיבת ההורים מאחור, העברנו להן את המסר שאפשר.
היה לך חשוב לפתח גם עסק שתומך בצד הפיננסי, הכלכלי, בהתמודדות של משפחות כאלו.
נכון. הקמתי עם בן זוגי עסק לייעוץ משכנתאות, שהסתמך על המומחיות שלו בפיננסים. מצאתי את עצמי לוקחת את העסק מייעוץ טכני של בחירת כלי מימון לרכישת נכס, לתהליך מקיף ומרגש שכולל קואצ’ינג כלכלי. במהלכו נתפרה לכל משפחה חליפה לשגשוג פיננסי לפי צרכיה ורצונותיה. היום, העסק שלנו פרוס בכל קנדה ועובד עם מהגרים מכל העולם, מיעוטם ישראלים.
את אוחזת בכמה טייטלים מקצועיים – פסיכולוגית, קואצ’רית, מאסטר NLP וגם הרקע והניסיון הפיננסי שלך. איך השילוב בין הכלים האלו בא לידי ביטוי בליווי שלך?
“אני עושה אינטגרציה של כל הכלים שברשותי. מדהים לראות איך סשן NLP שנעשה בהרפיה, כשהוא פונה אל התת מודע, מוליד תוכן פרקטי שהופך להיות בסיס לתוכנית עסקית או לשינוי כיוון מקצועי. הקואצ’ינג, גם אישי, גם עסקי וגם כלכלי, יחד עם התובנות שהפסיכולוגיה מאפשרת, הופכים לחבילה חזקה מאוד ביצירת שינוי”
“יש לי מטופלות שמספרות על שינויים דרמטיים תוך מספר מועט של פגישות. אישה שהגיעה מיואשת מחוסר היכולת לתקשר עם הבת שלה, תוך 2 מפגשים היא חיבקה את הבת לראשונה מזה שנים. אחרת שהגיעה על סף דיכאון ותוך 8 מפגשים יצאה עם כיוון מקצועי, נמרצת ואסרטיבית. עוד אחת עם חרדה חברתית, שהסתתרה בין בניינים בכל פעם שזיהתה מישהו מוכר ותוך 6 מפגשים מצאה עצמה מנהלת שיחה בקבוצה. הסיפורים רבים ומרגשים. העוצמה של המערך המשולב הפתיעה גם אותי”.
הקורונה גרמה לרבות מאיתנו לבחון מחדש נושאים רבים בחיים. איך השפיעה התקופה הזו עליך?
“הקורונה קראה לי לחישוב מסלול מחדש. בגלל נפילת שערי הריביות מצאתי את עצמי עובדת 12-16 שעות ביום, מתקשרת ללקוחות שיכלו גם לחסוך כסף על המשכנתא ובעיקר לשריין לעצמם כסף, כדי להתמודד עם חוסר הוודאות הכלכלית והחל”תים שנפלו עליהם.
מצד אחד תחושה אדירה של סיפוק ומשמעות ומצד שני עמדה סגירת נמלי התעופה והעובדה שאמא שלי והבנות נשארו מהצד השני בלי יכולת שלי להגיע ולחבק. ואז עלתה השאלה: ‘זה מה שאני רוצה לעשות? לעבוד ימים כלילות ולהיות מנותקת ממי שאני אוהבת? הקורונה קראה אותי לסדר. היא הזכירה לי את אבא שלי, ואת חמי וחמותי האהובים, שנפטרו בישראל מבלי שזכיתי להיפרד מהם.
מאז הספקנו לשכור דירה, לאבזר אותה ולהקים בסיס שני בישראל. השינוי המקצועי נעשה כדי לאפשר לי סגנון חיים מדלג, בין שעות ובין ארצות. חיזוק התחום הייעוצי הפסיכולוגי בכלים של NLP וקואצ’ינג היו השלמת המהלך.
כשאני בקנדה אני עובדת עם מונחים ומטופלים בצפון אמריקה וכשאני בישראל אני ממשיכה את מה שהתחלתי בסדנאות בארץ עוד לפני 7 שנים, הנחיית משפחות המעוניינות לצאת לרילוקיישן. גם בפורמט אישי וגם בסדנאות”.
אחד המיזמים שאת מפתחת היום הן קבוצות להורים בחוף המזרחי שילדיהם חיילים בודדים או מתגוררים רחוק מהם. איך הרעיון הזה התפתח?
הרעיון נולד ברחם הפרטית שלי, כיוון שאני אם למאיה שהחליטה להיות חיילת בודדה למרות שגדלה בקנדה מגיל שנה וחצי. מאיה החליטה על הדרך שלה. גם שירה שבחרה לעלות לישראל אחרי שסיימה תואר בקנדה או עדי שבחרה לגור בעיר תוססת במרחק חמש שעות טיסה מאיתנו מייצגות תופעה רווחת בקרב ישראלים שהיגרו.
בנוגע לחיילים בודדים, מסתבר שיש יופי של תמיכה לחיילים, אבל פחות להוריהם. אין דרך לתאר את הקושי של הורה שיושב בצפון אמריקה או בעולם, שיודע שהחייל שלו במצוקה, או שהחיילת שלו חולה ולבד בדירת שותפים בלי מישהו שיכין מרק. המטרה בסדנאות, מעבר לשיתוף, היא לחזק את המשאבים והכוחות ולייצר מרחב פעולה אפקטיבי ושלום פנימי עם הבחירה של ילדינו.
לינקדאין של רינת:
https://www.linkedin.com/in/rinat-sneg-51209325/?originalSubdomain=ca
