אני יודעת שהחיים זה משחק ושבני האדם יוכלו לחיות את חייהם בסיפוק ובמשמעות אם הם רק יבינו את כללי המשחק. הכלל הראשון במשחק הוא שכל אחת ואחד מאיתנו בנוי.ה משני רבדים- אני, השחקנית שמשחקת את המשחק ועצמי, האינדיבידואל שבי שמכוון אותי מתוך עצמי. אם אשחק את המשחק החברתי בדרך האישית שלי עם ההכוונה הפנימית שלי, אנצח בו ואחיה חיים בריאים ומשמעותיים ואם אשחק את המשחק לבד ללא החלק הפנימי המכוון שלי אפסיד ואחיה חיי תסכול וחולי. ככל שאשחק על פי הכללים החברתיים ופחות בדרכי, כך השחקן צפוי להיות חולה יותר ולחוות חיים של מעצורים וסבל.אני עצמי כמי שכל חייה חיפשה להבין את נפש האדם ואת תכלית קיומנו בעולם הזה, כבעלת תואר ראשון במדעי החיים וכמי שלומדת למעלה מ 15 שנים את משחק החיים ברמת הרוח והחומר וכמי שחשבה שיש בידה את כל ההבנות לשחק את המשחק נכון, חליתי בטרשת נפוצה והבנתי שאיכשהו פעלתי בניגוד לצו הנשמה האישית שלי. הבנתי שלא מספיק ללמוד מה שקורה בחוץ אני חייבת לעצור ולבדוק את ההכוונה הפנימית שלי שאחראית על העצירה שלי בדרך, על מנת לעצור את המחלה. הבנה הזו וחישוב המסלול מחדש איפשרו את עצירת המחלה.וממש לא צריך לחכות לעצירה אמצעות מחלה. השקעה כספית היום בהכשרת הצוותים החינוכיים להכיר בקיומה, עוצמתה, ושימור הקשר של הילדים עם הרובד הפנימי שלהם עם האינדיבידואל עם הנשמה ויצירת איזון בין החשיבה על עצמי אל מול החשיבה על הכלל בילדות, יחסוך לנו הרבה מיליארדים הנדרשים היום לתחזוק מערכות הבריאות ויבנה חברה הבנויה מאינדיבידואלים המקבלים את עצמם, בעלי משמעות ושימחה שתורמים תרומה ייחודית ורבת משמעות ליצירת חברה טובה יותר.
