דנה בל עברה דרך ארוכה עד שהקימה את העסק שלה, Dana Bell Homes, חברה לנדל”ן המסייעת היום למשפחות ישראליות הפועלת תחת המותג הבינלאומי Re/Max– ולא רק להן – למצוא בית חדש בעיר הגדולה ולהתחיל חיים חדשים, ברילוקיישן, התמחות או תהליך הגירה. “טורונטו נמצאת בבום”, אומרת בל, “ערך הנכסים עולה מדי שנה ב-20-30% באופן היסטורי”
“אני חושבת שאחד הדברים המשמעותיים במה שאני עושה הוא להקשיב לאנשים ולאחר מכן להציע פתרונות ולבצע”, אומרת דנה בל, אשת עסקים ויזמית בעלת Dana Bell Homes, סוכנות נדל”ן הפועלת בטורונטו וגם נותנת חסות לכנס של אורקה. “כמי שמסייעת לאנשים למצוא את הבית הבא שלהם, אני מקשיבה, מבינה את הסיפור שלהם, לומדת מהם הצרכים שלהם ומלווה אותם מתוך אופטימיות עד שהם מוצאים את הנכס המתאים ביותר למצב המשפחתי, לעתיד הקרוב ולאורח החיים שלהם. אני עובדת גם עם המשקיעים בעיר ומוצאת עבורם נכסים המתאימים לסוג ההשקעה הרצוי ולמטרות הפיננסיות”.
בל שמלווה משפחות ברילוקיישן, בתהליכי הגירה או תקופות התמחות ומסייעת גם למשקיעים ישראלים, יודעת להתבונן על שתי התרבויות – הישראלית והקנדית ומרגישה בשתיהן בבית, מה שמשרת כיתרון יחסי ברור בעבודה שלה מול הקהל הישראלי והיהודי המגיע לעיר.
“אבא שלי קנדי ואמא שלי ישראלית. ההורים שלי הכירו בארץ וכשהייתי בת שנה וחצי חזרנו לקנדה. גדלתי בקנדה עד גיל שש, אז החליטו ההורים שלי לחזור לארץ”, היא מספרת. “גרנו בישראל עד שהייתי בת 12 ואז שוב חזרנו להתגורר בקנדה ומאז אני כאן”.
“כשחזרנו לקנדה, הזהות שלי הייתה מוגדרת, כי זה גיל מאד משמעותי. המשכתי לשמר את התרבות ואת הקשר שלי לארץ”, היא מספרת, “היה לי מנוי למעריב לנוער, קראתי ספרים בעברית ושימרתי קשרים עם חברות”.
“בקנדה הייתי ‘הילדה הישראלית’ ובישראל הייתי ‘הקנדית'”, היא מסבירה את היכולת שלה להתבונן על שתי התרבויות ולחבר בין המשפחות ובעלי העסקים המגיעים לטורונטו מישראל ובין התרבות המקומית והחיפוש אחר נכס שתואם את הצרכים שלהם, במקום חדש. “זה מאד חישל אותי. למדתי לפתח חוסן ועור עבה. מצד שני ההתמודדות הזו הכריחה אותי לצאת מאזור הנוחות שלי ולפתח מערכות יחסים”.
יתרון יחסי נוסף שבו היא אוחזת, לצד הניסיון הרב שצברה בתחום הנדל”ן, ההשכלה המקיפה בנושא, הנדרשת בקנדה על פי חוק, והיכולת לחבר בין הדברים החשובים למשפחות ישראליות ובין הסביבה החדשה בטורונטו, הוא ההכרות הנרחבת עם העיר, שהתחילה בגיל מוקדם.
“בגיל 17 התחלתי לעבוד בתור מדריכת תיירים בטורונטו, זה התאים בדיוק לאישיות שלי. פגשתי אנשים חדשים, הסתובבתי איתם, למדתי על העיר והכרתי אותה היטב”, היא מספרת. “היום ההכרות שלי עם העיר עוזרת לי בעבודה שלי”.
אל הנדל”ן הגיעה אחרי שצברה ניסיון בתחומים אחרים. היא למדה תקשורת המונים וספרות אנגלית ועבדה בטלוויזיה. “חלמתי לעסוק בקולנוע וטלוויזיה, למדתי באוניברסיטה תקשורת המונים והתנדבתי בתחנות טלוויזיה כדי לקבל ניסיון מעשי”, היא מספרת. “אחרי התואר הלכתי לעבוד בטלוויזיה, אהבתי את העבודה בתחום הדוקומנטרי. עשיתי הרבה תפקידים עד שהפכתי למפיקת תכנים כפרילנסרית”.
בסוף שנות העשרים שלה חיפשה תחום עיסוק יציב יותר. אז, בראשית ימי האינטרנט, זיהתה את העניין והפוטנציאל שבתחום והשתלבה בעבודה בחברת טכנולוגיה.
“כמה חודשים בלבד אחרי שהתחלתי לעבוד אירעה התפוצצות בועת ההייטק בפעם הראשונה. הייתי בת 25, נחשבתי למבוגרת בקבוצה של גרפיקאים צעירים, את הבוס שלי פיטרו. לקחתי יוזמה וניהלתי את הקבוצה כדי לייצר פתרונות ללקוחות. התחלתי להיכנס לתחום של UI, עיצוב ממשקים מבחינה לוגית, ואהבתי אותו. עבדתי בתחום הזה במשך 15 שנה, עד שהחברה האחרונה בה עבדתי נרכשה על ידי אחרת והעובדים הקיימים פוטרו”, מספרת דנה.
“תחום הנדל”ן היה נראה לי בטוח יותר. בקנדה זהו מקצוע שדורש למידה מעמיקה, קורסים ובחינות. מדי שנתיים יוצאים ללימודים ומתחדשים באינפורמציה חדשה. זהו תחום מפוקח על ידי ועדות של פיקוח המופעלות על ידי הממשלה, הפרובינציה והעיר. יש רישיונות וביטוחים לכל דבר, הבחינות מאד מעמיקות. היום, לומדים נדל”ן בקולג’ ועוברים סטאז'”, היא מסבירה. “אני מלווה את הלקוח בכל הדרך, מאיתור הנכסים ועד לכתיבת החוזה, כולל הניסוח עצמו. התהליך דורש יכולת ניהול מו”מ, ידע על מיסוי ולפעמים יצירתיות”.
היום היא נחשבת לא רק למתווכת מועדפת על ידי משפחות המגיעות אל הקהילה היהודית והישראלית בעיר ומחפשות כתובת מהימנה, אלא גם על ידי משקיעים שרואים את הפוטנציאל הגלום בעיר. כבר הרבה לפני הקורונה. דנה פיתחה שיטות של עבודה עם אנשים מרחוק. רבים מעידים שהרגישו ממש כאילו הם שם איתה, והרגישו בטחון ואמון בהמלצותיה והיו מרוצים מהתוצאה הסופית.
“טורונטו נמצאת בבום”, היא אומרת. “השערים של קנדה פתוחים, היא נחשבת בין המדינות הכי פתוחות בעולם ומעודדת הגירה. מרבית ההגירה מתבצעת לתוך טורונטו שהיא העיר הכי גדולה ועם הרבה אפשרויות תעסוקה. בקנדה יש הרבה תרבויות, אבל כל אחת שומרת על המאפיינים שלה. יש עניין של קהילתיות ולכן יש אזורים של סינים, הודים, פקיסטנים, ישראלים וכו’. יכול להיות שיש בית מצוין, אבל הוא בלב אזור סיני ואם אתה מגיע מישראל אתה רוצה להרגיש נוח ונעים בתוך תרבות שמוכרת לך”.
“מבחינה פיננסית כדאי לרכוש נכסים ולאו דווקא לשכור. ההגירה והתנועה בעיר מובילים לעליית מחירים בין 20-30% מדי שנה, אתה משאיר הרבה כסף על השולחן כשאתה שוכר נכס. שווה לך להיות במקום אחד שנה שנתיים ולמכור. בקרב מי שמשתקעים כאן, מאד נדיר שאנשים עוזבים והולכים לשכונה או לאזור שונה לגמרי במהות שלו”, היא מסבירה.
“דבר נוסף שאני עושה הוא לטפל בנכס שנרכש על ידי משקיעים מרחוק, או שבעלי הנכסים עזבו את העיר. אני דואגת לפעילות מול הדיירים, גובה את שכר הדירה, משלמת את התשלומים והמיסים, דואגת לפתרון תקלות, לטיפול בתלונות ולמצבים חריגים”.
“הקהילה בה אנחנו חיים, המקום בו אנחנו בוחרים לחיות, חשוב כל כך. היכולת לקבל ולתת עזרה, לייעץ ולהתייעץ, לספק מידע לאחרים ולקבל מהם מידע, הוא הבסיס ליציבות והצלחה”, היא אומרת, “בעסק שלי ובחיים, אני תמיד פועלת מתוך רצון לעזור, לספק את המידע הכי מדויק, לייעץ ולהיות אוזן קשבת”.
