גוסטי יהושע ברוורמן

גוסטי יהושע ברוורמן – פורצת דרך

גוסטי יהושע ברוורמן, חברת הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות, מגיעה לבמה המרכזית של כנס “נשים מובילות עתיד חדש” כדי לספר על הדרך שלה וגם על שיתופי הפעולה שהיא רוצה ליזום במסגרת תפקידה. “נשים פורצות דרך בכל העולמות, גם הפוליטי שבו אני נמצאת, גם הערכי שבחרתי להיות בו וגם לטובת הדור הבא. המסר הזה חשוב לי”

“אנחנו מחפשים כל הזמן פרויקטים ויוזמות, אנחנו רוצים להבטיח את הקשר בין ישראלים בתפוצות ובין ישראל, אני תמיד מחפשת את האנשים שיכולים לצאת איתי למסע שכזה ולכן אני משתתפת בכנס של אורקה”, אומרת גוסטי יהושע ברוורמן, חברת הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראשת המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.

ברוורמן, שמכהנת בתפקיד זה מאז אוקטובר 2020, כיהנה קודם לכן, במשך שתי קדנציות (10 שנים ) כראשת המחלקה לפעילות ציונית בתפוצות. במהלך השנים כיהנה בתפקידים מלאי ערך ותרומה.

בין היתר, הייתה סמנכ”לית התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (הרפורמית) ופיתחה במסגרת עבודתה בין השאר תוכניות לטיפוח מנהיגות מקצועית, הייתה המנהלת והמייסדת של מרכז מידע לאירועי מעגל החיים, מנהלת המרכז להכשרה ופיתוח כוח אדם, פרויקט שיקום שכונות, ליוותה את ההקמה וניהלה את המרכז להכשרת מבוגרים של רשת עמ”ל ומילאה תפקידים בארגונים חברתיים רבים. היא חברת חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית מאז שנת 2010. נשואה ליורם ואמא לשלושה.

מה הופך נשים ישראליות רבות כל כך להיות מנהיגות – ליזום ולהתפתח?   

העולם נשלט על ידי גברים ויש לנו עוד עבודה לעשות, אבל אנחנו לא צריכות לחכות שיפתחו לנו את הדלתות. כישראליות, אנחנו לומדות להיות חצופות ולהעז. אני חושבת שזה עניין שקשור לצבא. כולנו רואות איך הצבא משתנה לאט לאט, דרך נשים פורצות דרך שמספקות תקדימים ופועלות בתוך המערכת הזו. הצבא שאני עשיתי הוא לא הצבא של היום, יש בו הרבה יותר תפקידים לנשים, ואנחנו בעיקר לומדות ממנו הרבה.

“אנחנו מבינות היום שאם נצפה שיפתחו לנו את הדלתות זה יקרה באיטיות, כי אף אחד לא אוהב לפנות את מקומו – לא נשים ולא גברים. לכן, אנחנו חייבות ליזום, לקחת אחריות, להעז.

אני מייצגת ארגון ציוני, הסיסמה שלנו היא ‘אם תרצו אין זו אגדה’ והשאלה היא מה את רוצה. גדלנו לתוך מציאות מסוימת שבה אנחנו מעטים מול רבים, הקמנו מדינה כנגד כל הסיכויים. בסוף אנחנו תוצרים של האתוס הזה וכשאני חושבת מדוע לנו יש את החוצפה הזו, אני מבינה שגדלנו עליה. על כך שהמעז מנצח. אגב – לא המעזה מנצחת, זה כבר שיעור חדש”.

הנושא הזה, של העצמה נשית, הוא כל כך מדובר בשנים האחרונות. איך את רואה את הדור החדש הזה, שפועל מתוך אותו שיעור חדש, מתוך התעוזה?

“יש דור חדש  של נשים .שלא מחכות יותר שיפנו להן מקום אלא הן  תופסות את מקומן סביב השולחן של מקבלי ההחלטות. אלו הן נשים שאינן  חוששות להיות יזמיות, להנהיג , להוביל  להביע את דעתן וקולן. , זו תנועה עולמית, לא רק בישראל. אלו תהליכים שהבשילו, לא קורה ביום אחד התמורות הגדולות של העת הזו היא  me too  אלו נשים אמיצות שקיבלו החלטה לעשות מעשה, לדבר את הסיפור שלהן, ליזום ולעשות. יש נשים אמיצות שאומרות ‘עד כאן, לזה אני לא מסכימה’ והולכות בדרך שלהן.

אני מעריצה את הנשים האלו ששינו את פני ההיסטוריה כדוגמת נשים שבחרו לא לשתוק עוד למול הטרדות מיניות ויצרו לפני שנים ספורות (2017) את התנועה העולמית me too  . כאישה שעמדה במצבים כאלה יכולה להעריך את אומץ הלב והסיכון שנטלו  על עצמן בחשיפת המקרים הללו. זו תנועה עולמית שהופכת את העולם קצת יותר בטוח לנשים בכלל ושנים צעירות בפרט.

יש כח עצום ביכולת שלנו הנשים לעבוד יחד , לתמוך, להשיא עצה לפרגן. התברכתי בחברויות עמיצות שסייעו לי לאורך הדרך להתמודד עם מטלות פרקטיות ועם אתגרים מקצועיים.

לצד הבונדינג הזה לצערי , למדתי שנשים לא תמיד מפרגנות לנשים  וזה שיעור שגם אנחנו עדיין צריכות ללמוד. במהלך הקריירה שלי התמודדתי עם נשים שלא רק שלא לא סייעו אלא ממש שמו רגליים.

גוסטי יהושע ברוורמן

ועדיין, בתוך השינוי הזה שאנחנו חוות, עדיין יש צורך כל הזמן לבדוק את האיזון בין הקריירה לבית.

“השילוב בין קריירה ובית עדיין מעסיק נשים צעירות שאני פוגשת בהרצאות ובשיחות שאני מקיימת. כולן מחפשות “איך לעשות את זה”, היא אומרת. “משמע, לא השתנה הרבה מאז שהייתי אמא צעירה והתמודדתי עם האתגר הזה עדיין יש סוג של לחץ להחזיק את כל הכדורים באוויר קריירה אמהות, זוגיות ועוד ויש הרבה קולות שמקטינים ושופטים. השאלה היא לאיזה קול את “נכנעת” בסופו של דבר, והאם את מוכנה לצאת למסע הקשה, המאתגר והמתגמל של שילוב בין קריירה ואימהות בידיעה ובמוכנות לשם מחירים”.

כל אישה וההחלטה המתאימה לה יחד עם זאת האמת צריכה להאמר כשאישה מחליטה לצאת ממעגל העבודה לצורך גידול ילדים או מצמצמת את היקף משרתה, היא  צריכה להביא בחשבון  שהמחיר עלול להיות כשתרצה לשוב ולהשתלב במעגל העבודה יש סיכוי גבוה שתצטרך להתמודד עם הצעות עבודה נמוכות מאלה יכלה לכהן בהן אילו הייתה מחליטה להיות “חלק מהמרוץ .” אף אחד לא מחכה. כדי להצליח במשימה של שילוב בין קריירה לבית צריך שיהיה בן-בת זוג שותפים, מפרגנים ותומכים.   אני מאד לא אוהבת  את הביטוי ‘בעלי עוזר לי’, הוא אמור להיות שותף, אני יכולה לומר באופן אישי, כי אני נשואה 35 שנים, והיה ברור לי  מאז ותמיד שאני מנהלת קריירה וזו היא הבחירה שלי אבל לא על חשבון המעורבות בניהול חיי המשפחה. כהחלטה מעולם לא החמצתי אירוע ,חגיגה טקס משמעותי בחיי ילדיי

“אני אומרת לנשים היום – אם את רוצה להיות בתפקיד משמעותי וזו בחירה שלך, את צריכה לקבל החלטה עם עצמך ועם בן הזוג, להבין איך זה הולך להיראות. אנחנו עדיין חיים בחברה שבה נשים לוקחות את הפיקוד על הבית, אבל את צריכה ויכולה ליצור לך עוגנים כדי שתוכלי לצאת ולהתקדם בזכות עצמך.

תחליטי שאת בכלל רוצה את זה, אם את רוצה להיות בתפקידים משפיעים , תהיי שם. את לא יכולה להגיד ‘אני יוצאת כל יום בשעה שלוש’ כי אין חיה כזו, זה לא יעבוד. תקבעי את הזמנים ותארגני את הסביבה. אגב אני מאמינה כי  גם עבור אבות זה צריך להיות לגיטימי. זו שותפות. גברים היום הרבה יותר מעורבים, הם רוצים להגיע הביתה. הדור הצעיר רוצה ליטול חלק פעיל  בגידול הילדים שינוי מבורך.

כנשים אנחנו מולטי פונקציונליות, אנחנו יכולות לקבל החלטות, להיות נחושות. אנחנו יודעות לקדם תהליכים תוך כדי תנועה וחלוקה של קשב. חשוב שנהיה נוכחות סביב שולחנות הדיונים, להיות נוכחות קרי  לא לשבת ולשתוק, זה לא עוזר לקידום המעמד שלנו. נשים צריכות לתרגל לדבר ולעמוד על זכויותיהן ודעותיהן”.

מהם הערכים שלקחת איתך לדרך הזו? מה מניע אותך?

“אני יכולה להגיד שבבית בו גדלתי חינכו לאחריות, חריצות, ומעל לכל להיות “בן אדם.” אמא שלי הייתה עקרת בית, אני הפוכה ממנה. אבא שלי היה המפרנס והיא עקרת בית אני זוכרת את עצמי  בגיל צעיר שואלת אותה למה אבא לא שותף בבית. היא אמרה לי אז – מה את רוצה שהוא יפרנס ובסוף היום הוא יפנה את הכלים? משהו בסדרים האלו לא נראה לי מלכתחילה.  כבת יחידה הם נתנו לי עצמאות, זה פיתח אצלי את הרצון להתקדם, ללמוד, להיות בעשייה חברתית ולעמוד בזכות עצמי.  

בדרך הוספתי לערכים הללו את ההבנה כי אנחנו בתהליך התפתחות תמידי .אפשר ללמוד  אני מתבוננת בעצב במי  שמדברות או מדברים רק עם סימני קריאה. לא מטילים ספק.  זה נכון לצעירים וצעירות ומבוגרים כאחד. לא.נשים בתחילת הדרך ולאלה שנמצאים ונמצאות בפסגה מדבר רק בסימני קריאה, בכל גיל.. טוב שיהיו ברפרטואר האישי גם שלוש נקודות או סימני שאלה. ככל שאת.ה עם סנסורים ומתעניינת באחר, באופן אמיתי, אני מאמינה שארגז הכלים המקצועי והאישי מתמלא וגדל

המקום הזה של עבודה עצמית, לשאול שאלות, לפתח חסינות פנימית, להבין מי אני הוא מאד משמעותי. לא רק מה מייחד אותי החוצה ומה אני מציעה, אלא מה הערכים שלי. ככל שאנחנו מעצימות את זה אנחנו יודעות להתמודד עם קולות מבחוץ”.

היום את עומדת בראש מחלקה כל כך חשובה ומקדמת בין היתר גם את נושא הנשים בזירה הפוליטית והעסקית. מה חשוב לך לקדם בעניין הזה?  

“כשנכנסתי לתפקיד ראיתי מה קורה בשדה הפוליטי, ראיתי את עצמי – אישה לבד בתוך חדר שבו הנוכחות היא ברובה גברית. גם בקונגרס הציוני העולמי, בצוותים רבים יש שני גברים ואישה או רק גברים. זה היה במידה רבה צלצול השכמה עבורי. זה פקח את עיניי, לחשיבות של הנוכחות שלנו כנשים בתוך שולחנות מקבלי ההחלטות כאן.

בנוסף, בתור יושבת ראש המחלקה לקשר עם ישראלים בתפוצות, אני רואה חשיבות עליונה  בקידום הקשר בין מדינת ישראל והתפוצות בכלל ועם הקהילות הישראליות בפרט. אני רואה אתגר עצום בשימור הזהות היהודית והקשר עם מדינת ישראל של בני הדור השני של ישראלים החיים בתפוצות. אני למדה כי זו סוגיה שמטרידה נשים רבות בתפוצות. נשים הן עדין הכח המניע בחינוך ובעיצוב חיי משפחה וקהילה  ומכאן יש לנו יכולת ליצור יחד תוכניות שיבטיחו את המשך הקשר הזה.

אני רוצה לומר לנשים האלו שנוכל ונשמח לעשות את זה יחד, לעבוד למען קידום הנושאים החשובים לנו. נשים פורצות דרך בכל העולמות, גם הפוליטי שבו אני נמצאת, גם החברתי -ערכי שבחרתי להיות בו וגם לטובת הדור הבא. המסר הזה חשוב לי – אני קוראת לנשים האלו לצאת איתי למסעות שעליהם נחליט יחד – מסע אחד, שבילים רבים.

גלי קדר
המגזין

גלי קדר – הורות או קריירה? הכל עניין של איזונים

גלי קדר אוחזת ברזומה עשיר של תפקידי ניהול בכירים, בהם הובילה את החברות בהן עבדה לרווחים של מאות מיליוני דולרים וניהלה מאות עובדים. בטור אישי מדברת קדר, אמא לשלושה ילדים, על נושא ההרצאה שלה – הצורך בהרמוניה ובאיזון בין הבית והקריירה. את הדרך לחיים הרמוניים סללה מתוך התנסויות חייה המקצועיים והאישיים וחזרה עם תובנות שנוגעות לכולנו

קראי עוד »
המגזין

ורד לביא – חלום שהתחיל בסטודיו במרתף והגיע עד קוסקו

ורד לביא גדלה בבית שבו האומנות הייתה חלק מהחיים והתאהבה בתחום התכשיטנות. התכשיטים שיצרה במרתף הבית בקנדה, אליה הגיעה לפני 20 שנה, סללו לה דרך ל-180 בוטיקים ברחבי קנדה ולבסוף גם לרשת קוסקו, עבורה היא מעצבת במשך שנים קולקציות חדשות

קראי עוד »
שני רופא
המגזין

שני רופא – העתיד נמצא בטכנולוגיה: איך כלים טכנולוגיים מקדמים אותנו למנהיגות חזקה ולתוצאות מהפכניות?

ד”ר שני רופא, עורכת דין, סופרת משפטית, מומחית סייבר, מחשבים ואינטרנט, מרצה, בוררת, ואשת עסקים, מאמינה שהסוד להצלחה עסקית היום טמון בהכרות עם עולם הטכנולוגיה ויותר מכך, עם מערכות לאיסוף נתונים ומידע שמאפשרות לנו להבין יותר על דעת הקהל וכיווני החשיבה שלו. בטור אישי היא מספקת לנו ניתוח מרתק של האפשרויות הגלומות בדבר הזה, הכל כך פשוט ועם זאת כל כך מורכב, שנקרא איסוף מידע.

קראי עוד »
פזית לויתן
המגזין

פזית לויתן – עופי על עצמך: טור אישי על מנהיגות נשית

במחקר שלה בחרה ד”ר פזית לויתן להתמקד בנשים מנהיגות בארגונים ובעמותות, אבל דווקא הדרך הפרטית שלה אל הדוקטורט הפכה למחקר פרטי על התכונות, הבחירות והערכים שהפכו אותה למנהיגה בתחומה. בטור אישי ואותנטי, במיוחד למגזין אורקה, היא משתפת בתובנות שליקטה בדרך.

קראי עוד »
נורית לוי
המגזין

נורית לוי -לאישה אסור לוותר על הגשמה עצמית

בערב פסח האחרון, בחסות הזום ובהשתתפות חברות “אורקה”, פגשה אורלי כרמון את נורית לוי, יועצת תדמית ואשתו של יו”ר הכנסת מיקי לוי, לשיחה על מנהיגות נשית. “לחלום זה דבר נהדר”, אומרת נורית, “חשוב להעניק לנערות כיום את הכלים להבין איך ליישם ואיזו דרך תוביל אותן לשם”.

קראי עוד »
נאוה ריץ בוגארט
המגזין

נאוה ריץ בוגארט – סלף מייד פרינסס

“הכל התחיל עם קרוליין”, ספרה האוטוביוגרפי של נאוה ריץ בוגארט, מציג את סיפורה של נסיכה בזכות עצמה, כזו שיודעת כבר מילדות לפתח אומץ ונחישות, לנצל הזדמנויות כדי לשרוד ולהמשיך בחייה, לדבוק בבחירות שייטיבו איתה וגם ללמוד מטעויות. למגזין היא מספרת על הילדה שהייתה, אשת העסקים שצמחה ממנה והמנהיגה שהתגלתה בתוך שתיהן.

קראי עוד »