אלקה שלם ניהלה קריירה צבאית מרגשת ובה שורה של תפקידי פיקוד וניהול פורצי דרך. בגיל 40, שנה לפני הפרישה מצה”ל, ארזה את שלושת התארים שכבר סיימה ואת הניסיון הניהולי והפיקודי שלה, והשלימה את לימודי המשפטים. משרד הבוטיק שלה מספק מעטפת משפטית רחבה לחברות ועסקים. ביקשנו ממנה לספר על הדברים החשובים שלמדה מהדרך שעשתה על מנהיגות נשית, יזמות ועל חזון אישי ומקצועי מדויק.
שמי אלקה שלם, בימים אלו אני חוגגת 48 אביבים. אני מתגוררת בעכו, נשואה לשי ואם לליאור בת 24 – מפיקת אירועים ומנהלת מרכז בעמותת היזמים הצעירים “יוניסטרים” וניב וליאב, תאומים בני 19 המשרתים כיום בצה”ל.
בשנת 1992 התגייסתי לצה”ל כעתודאית במגמת מכונות בטכניון בחיפה וחזרתי לשירות בשנת 1994 כהנדסאית מכונות. בשנת 1995 הוסמכתי כקצינת חימוש והתחלתי את הקריירה הצבאית שלי בחטיבת גבעתי. במעלה הדרך, מילאתי שורה של תפקידי פיקוד וניהול ובכל תפקיד פרצתי דרך כקצינה ראשונה הן בתפקידיי בחטיבות, הן באוגדות והן בתפקידי האחרון בפיקוד הצפון.
לייצר מנהיגות חדשה
לכאורה, קיומה של קריירה צבאית זו האנטיתזה ליזמות. הכל מקובע בנהלים, סטנדרטים, מדים ודרגות. אך בכל זאת הרגשתי במסלול שלי בצה”ל כיזמית. כל תפקיד שביצעתי לראשונה כאישה הייתי צריכה “לייצר” תפקיד חדש, תפור לערכים איתם הגעתי, לייצר מנהיגות חדשה, למשל להנהיג חבורה גדולה של גברים אנשי מקצוע ידעניים. הייתי צריכה לייצר חברויות מקצועיות חדשות ולהיות פעמים רבות לבד בפירמידת ההחלטות, בלי חברה טובה שתבין מה עובר עלייך ותייעץ בהליך קבלת ההחלטות.
בשנת 2018 עם פרישתי מצה”ל, הקמתי חברה בשם ES ייעוץ שנועדה להביא את התרבות הארגונית הסמי-צבאית לארגונים אזרחיים, ותוך כך לייעל ולהגדיל את רווחיותם. זכיתי במכרז לייעץ לחברת נמל אשדוד בתחומי ההתמחות שלי שהם אחזקה, לוגיסטיקה ותפעול. עד היום, אני יועצת למבקר הפנים ולהנהלת נמל אשדוד בתחומים הללו.
במקביל, יעצתי למנכ”לי לשכת סוכני הביטוח ומיסדנו בלשכה תרבות ארגונית של תוכניות עבודה, נהלים ומדדים ישימים. בנוסף, חברת ES ייעוץ, עסקה בייעול תהליכים במספר תאגידי מים בישראל תוך הטמעה של מערכות ממוחשבות וכדו’.
אין אי אפשר
אני מאמינה שכל ארגון חייב להיות “ארגון למד”. עליו למדוד את עצמו ותמיד תמיד לשאוף למגמות שיפור.
ההחלטה שקיבלתי ללמוד משפטים הייתה ההחלטה הטבעית ביותר שקיבלתי בחיי.
בגיל ארבעים, שנה לפני הפרישה מצה”ל ולאחר שסיימתי שלושה תארים, החלטתי שאני קמה ומגשימה חלום ילדות להיות עורכת דין. כיום, שבע שנים אחרי, כעורכת דין בפועל, אני גאה במסע הזה שעברתי.
לימודי המשפטים ובתוכם הלימודים למבחני הלשכה, היוו בפניי אתגר משמעותי שאני נושאת את פירותיו בגאון ולתפארת. במהלך המסע, לימודים יחד עם צעירים אחרי צבא, בעלי נתונים פסיכומטריים מעוררי כבוד, הבנתי כי “אין אי אפשר” כמו שכל חיי האמנתי ויישמתי בעצמי, ואני מנחילה זאת הלאה הן לילדיי והן לסביבתי.
נשים מביאות שינוי
כיום, אנו עדים לשינויים ותמורות בחשיבה ובבשלות של הסביבה העיסקית והארגונית לנשים המתפקדות בתפקידים שונים שלפני עשור או שניים היו טאבו.
להבנתי, השינוי חל לא רק בסביבה אלא בעיקר אצל הנשים עצמן, בהבנה שלהן שהן לא “קורבן” הן לא “מקריבות” את המשפחה והן לא “משלמות מחיר”. לפני שני עשורים כשהייתי בחיתוליה של הקריירה הצבאית שלי, הייתי שומעת לחשושים סביבי של “איך מגדלים ככה ילדים?” ; “איזה קורבן עצום להקריב” ועוד כהנה וכהנה הערות.
כיום, לתחושתי השיח הזה פחות קיים על פני השטח והאימהות לא מרגישות תחושות של אשמה בכך שהן מפתחות קריירה עצמאית, מבוססת ומצליחה. במציאות של ימינו אנו יכולים לראות נשים בתפקידי מפתח בפוליטיקה, בחברות היי-טק, בתפקידי ניהול בתעשייה ואפילו בצה”ל. הנשים עצמן מביאות את השינוי לסביבה ולא ההפך.
נשים במהותן מאלתרות ומבצעות ג’אגלינג יומיומי. אישה שהיא גם אימא וגם אשת קריירה מנהלת חיים מלאים לצד מחויבות טבעית למשפחתה וילדיה.
באחד מתפקידיי הבכירים הייתי מגיעה אחת לשבוע לסוף שבוע וביתר הימים הייתי לנה בבסיס. שבת אחת לשלושה שבועות הייתי בתורנות בבסיס. אז ראשית, זו לא בושה לקבל עזרה. כן כן, גם בתשלום. מנקה, מבשלת, בייבי סיטר ועוד כאלה.
ההבנה שלא את הכל נוכל לעשות לבד היא הבנה שמחלחלת ולא – לא בגלל שנכשלנו כאימהות או כנשות קריירה, אלא בשל העובדה כי אדם באשר הוא יכול להפיק ב-24 שעות ביממה X של תפוקה ולא מעבר לכך.לכן, אנו צריכות להבין איפה הערך המוסף שלנו גבוה יותר.
כנשות קריירה, אנו חייבות להתאים עצמנו למציאות המשתנה. אני מאוד מאמינה במשפט : “מי שלא זז – מת”. חייבות להיות בתנועה, כל הזמן, כדי להמשיך את קיומנו.
להעביר את זה הלאה
האתגר היום במנהיגות הוא “להעביר את זה הלאה”. המציאות משתנה, הקורונה טפחה על פנינו בהיבט הקשרים הבינאישיים ובהיה במסכי הזום ובקוביות השחורות שנהיו בני השיח שלנו. המסע העסקי שזור במסע אישי של כל אחת מאיתנו.
בוויכוח הקדום על תכונת המנהיגות, עמדתי היא – שמנהיגות היא תכונה מולדת שמתפתחת עם השנים. לכן, לזהות את המנהיגות של המחר בכל תחום שהוא ולפתח אותה, זהו האתגר האמיתי בעיניי.
עם פתיחת משרד הבוטיק שלי, שילבתי את הידע העסקי הנרחב שלי עם הידע המשפטי והניסיון שצברתי.
החזון שלי לשנים הקרובות הוא לייצג חברות עסקיות ולהוות עבורן קורת גג משפטית עם מענה מקצועי מקצה לקצה בכל תחומי הדין האזרחי והמסחרי: תאגידים, נזיקין, חוזים, דיני הבטיחות, תהליכי עבודה, מיסים, רישיונות למיניהם, יבוא ויצוא, ייפוי כוח מתמשך ועוד.
אני שואפת לתפור “חליפה” שתתאים לבעלי החברה ולעובדיה ושימצאו מענה עסקי ואזרחי משפטי שלם תחת קורת הגג של משרדי. לתוך העבודה במשרד, אני מביאה את כל הכלים והתובנות שלמדתי מתוך תחנות החיים המקצועיים, הבחירות שעשיתי והכלים שרכשתי.
קצת על מה זה אורקה עבורי
הכרתי את אורלי כרמון דרך חברה משותפת, טלי ויינברג. אורלי הציגה בפניי את אורקה ואת אופיין של האורקות המדהימות המרכיבות את הפסיפס האנושי של הארגון.
לא היה לי ספק שאני בדבר הזה לוקחת חלק! מאמינה ש”לבד ניתן להגיע מהר, ביחד ניתן להגיע רחוק!” אז יחד עם האורקות המדהימות שיהיו איתנו בכנס בטורונטו ולאלו שאיתנו במחשבתן – נפליג למחוזות חדשים.
אני מביאה איתי רשת נטוורקינג של חברים ומפקדי צה”ל לשעבר שהיום מכהנים בעמדות בכירות במשק ומצפה לטוות הסתעפויות חדשות עם האורקות לרשת המרתקת שלי.
