“כנס אורקה מהווה בעיני ציון דרך ערכי בעשייה שלנו למען הקהילה הישראלית בטורונטו”, אומרת גליה סרנר, מנהלת הפרויקט לפיתוח הקהילה הישראלית בטורונטו, מנהלת הפרויקט לפיתוח הקהילה הישראלית במרכז פרוסמן JCC ובמרכז שוורץ רייזמן. היא מפקחת על בית ספר כחול לבן שנותן מענה לילדים בקהילה היהודית בעיר, חוקרת אוכל ובעלת העסק וGalyaLoveFood.
לקראת הכנס בטורונטו, שבין נותני החסות שלו גם הפדרציה היהודית של טורונטו ומרכז פרוסרמן שאלנו אותה על העשייה החברתית והקהילתית המשמעותית שלה וגם על האהבה לאוכל שהתחילה בילדותה בירושלים.
“נולדתי וגדלתי בירושלים”, היא מספרת. “אני בוגרת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית כאשר במקביל לקחתי חלק בתכנית המצוינות של מכון מנדל, במסגרתה עברתי קורס הכשרה של מנהלות בתי הספר. את עבודת התיזה שלי הקדשתי לנושא הרב תרבותיות בחברה הישראלית: לנשים עולות מחבר העמים. למדתי רבות מהמחקר המרגש אשר ערכתי. כיצד הנשים אותן ראיינתי התגברו על אתגרים וחבלי קליטה שלהן בזכות נחישות ואמונה לעשות למען בני ביתן”.
קצב ההגירה של הישראלים לקנדה בכלל ולטורונטו בפרט, הוביל ועורר את הצורך להקים מסגרות חינוכיות וחברתיות שישמשו את הקהילה. “היום יש לי את הזכות להוביל עם מתנדבים, מנהיגים וצוות נפלא את מערך פיתוח הקהילה הישראלית במרכז שוורץ רייזמן ובמרכז פרוסרמן ולפקח על כחול לבן, בית ספר משלים לילדי הקהילה הישראלית הפועל בחסות הפדרציה היהודית של טורונטו. במהלך השנים הפך הפרויקט לפיתוח הקהילה הישראלית למוקד פעילות ולאבן יסוד עבור הקהילה”, מספרת סרנר.
החיבור לזהות, לשורשים, לתרבות ולהוויה הישראלית נותרו משמעותי עבור ישראלים רבים בקהילה. משאלת הלב הייתה לשמר את אותו חיבור גם אצל הדור הצעיר של ילדי הקהילה, שחלקם נולדו בטורונטו.
הקמתו ומינופו של בית הספר ‘כחול-לבן’ בטורונטו משקפים במידה רבה את הצורך הרב אשר עלה בקרב חברי הקהילה הישראלית לקבל מענה רחב והוליסטי לצרכיהם החינוכיים-תרבותיים ולקדם את החיבור הזה לישראל גם אצל ילדיהם. בית הספר פועל לקדם את שימור השפה העברית בקרב תלמידיו, תוך חיזוק הקשר עם מדינת ישראל דרך לימוד סיפורי התנ”ך הסטוריה, גיאוגרפיה וחגי ישראל.
“כחול לבן שם לעצמו מספר יעדים חדשים”, היא מספרת, “שילוב תלמידים לא דוברי עברית בתכנית מיוחדת “עברית אני יכול”, חיזוק יכולת השימוש בשפה העברית, תכנית בר/בת מצווה מגוונת ומסע שורשים ערכי ומרגש וחיזוק הקשר בין יהדות התפוצה ומדינת ישראל”.
“מטרתנו היא ערכית וברורה – אני עומלת ביחד עם הצוות המסור על בניית תכניות לימודיות יחודיות ובמהלך השנים, מרגש לראות כל פעם מחדש, כיצד בוגרי בית הספר לוקחים חלק בעשייה הקהילתית, מובילים ובונים קהילה ועושים למען ישראל”, מוסיפה סרנר שמקדמת גם פרויקטים ייחודיים עם גופים בישראל, בינם בית התפוצות.
“זהותם של ילדי מהגרים לעיתים חצויה ואף לא ברורה ולכן להורים יש אתגר רב בעיצוב הזהות מחדש”, היא מסבירה. “השאלה, ‘מי אני?’, נובעת מטשטוש הזהות בעקבות המעבר מארץ אחת לשנייה. לכן אנו שמים דגש רב ומשקיעים משאבים רבים בחידוד ההוויה הערכית-תרבותית”.
אחת השאיפות של הקהילה ובית הספר בתוכה היא לקדם את החיבור התרבותי לישראל, דרך תכנים של מוזיקה, תרבות ואמנות. רגע לפני יום העצמאות היא מספרת על הבחירה באמנים ישראלים להופיע מול חברי הקהילה.
“השנה בחרנו באמן גיא מינטוס להוביל את אירועי יום העצמאות ה- 74 של מדינת ישראל”, היא מספרת. “הבחירה בגיא מינטוס באה בעיקר בזכות העובדה שאנו מאמינים שאין כמו מוסיקה ותכנים של אמנות לחבר ולאגד בין חברי הקהילה. לאור הצלחת המופע המרכזי האחרון עם דני רובס מצאנו לנכון למנף את המסר הערכי לקהילה ולהמשיך זאת כמסורת”.
“היה מרגש לראות כיצד אלפים מחברי הקהילה באו להתחבר לצלילים, לכור מחצבתם ולחגוג את יום העצמאות ביחד. זו זכות עבורנו להוביל את המופע המרכזי גם של השנה, להתחבר לצלילים, למילים”.
לשאלה מהן התכונות בה שהופכות אותה למנהיגה בולטת בקהילה, היא עונה “חמלה, אמפתיה, כנות, נחישות, השראה, אמונה, חיוביות ואומץ. אלו ערכים שגדלתי עליהם. אמא שלי וסבתי זיכרונה לברכה משמשות עבורי מקור של השראה ותקווה בכל יום.
במהלך הקורונה, ותוך שהיא ממשיכה לקדם ולעשות בפעילות הציבורית הענפה, חזרה לאהבה ישנה – לעיסוק בקולינריה ואוכל. אחרי שהעבירה סדנאות אוכל בטורונטו, בחרה במהלך הקורונה לפתח ליין של מוצרים שמציגים את הקסם של המטבח הישראלי ומסייעים בשמירה על אורח חיים בריא.
“בימי ילדותי הורי גרו בלב טבורו של שוק מחנה יהודה. הייתי הולכת עם אמי, כבכל יום חמישי, לקנות עשבי תיבול וירקות טריים. כאשר נישאתי לרוברט בעלי גרנו בליבה של העיר פריז, מעל שוק קסום, אשר נקרא שוק מונטרגיי. ומאז יצאתי למעשה למסע הקולינארי של חיי”, היא מסבירה את האהבה והמשיכה לנושא.
“כאשר הגענו לטורונטו הבנתי בחושי שאין כמו אוכל המחבר בין האנשים. בעיקר כאשר מדובר ברזי האוכל הישראלי. כפסיפס אנושי, הצטרפו לסדנאות הקולינאריות בהובלתי אנשים מקשת רחבה, אשר רצו ללמוד מקרוב את רזי המטבח הישראלי”, היא מוסיפה.
“כאשר פרצה מגפת הקורונה, שני בתי ואני השכלנו להבין שהצורך, הכמיהה לאוכל בריא משקף למעשה את החזון שלנו. פתיחנו מוצרים, אשר מאגדים בתוכם את הקסם, את קסמו של המטבח הישראלי במיטבו, תוך הקפדה על שילוב טעמים וארומה משכרת של טעמים וצבעים.
האתר המרהיב שלהן מהווה רפלקציה מושלמת:
https://galyalovesfood.com
