ניצה לוי

ניצה לוי – גשר לדרום אמריקה

ניצה לוי מחברת בין חברות ישראליות ובין השוק הדרום אמריקאי המקומי ומקדמת פרויקטים שיוצרים גשר בין שני העולמות. העשייה החברתית שלה, שבראשה נושא קידום הנשים במקסיקו ובדרום אמריקה, מאפשרת לנשים לצמוח ולהצמיח, לגדל ולגדול ולעמוד בזכות עצמן אחרי שנים של דיכוי

ניצה לוי מתמחה בהקמה וניהול פרויקטים ברי קיימא באמריקה הלטינית ובארצות דוברות ספרדית, עם דגש על חדשנות, קידום נשים מקומיות לעצמאות כלכלית וחברתית ויצירת גשר בין אקדמאיים מקומיים ויזמים ישראלים. בשנים האחרונות, היא מנהלת את עמותת Center for Innovation Mexico Israel שחבריה הם אקדמאים מקומיים מאמריקה הלטינית שהשתלמו ולמדו בארץ”.

לצד הפעילות הערכית והיזמית החשובה הזו, מקדמת לוי, שנולדה בפריז וגדלה בקיבוץ ברעם שבגליל העליון, פרויקטים רבים של התנדבות ונתינה. בין היתר הייתה שותפה להקמת מיזם של הדלקת נר לזכרן של נרצחות אלימות על רקע מגדרי, מיזם שבקידומו לקחה חלק גם קהילת אורקה.

מקום חדש, אהבה חדשה

“נחשפתי לאמריקה הלטינית כשיצאנו לשליחות חינוכית לברזיל בשנות השמונים”, מספרת לוי על המפגש הראשון שלה עם דרום אמריקה. “למדתי שפה חדשה, הכרתי אנשים אחרים וגיליתי את הקהילה היהודית. בברזיל ילדנו את בתנו הבכורה ושם בפעם הראשונה גיליתי את הישראלים החיים בתפוצות. 

“לאחר תקופה חזרנו לארץ וכאן גידלנו את הילדות שלנו. בן הזוג שלי המשיך לנסוע לשליחויות קצרות מועד של שלושה חודשים כל פעם מטעם מש”ב, היחידה לשיתוף בינלאומי של משרד החוץ והקשר שלי עם היבשת הלך והתחזק”, היא מוסיפה.

“בשנת 2000 לאחר שישראל חתמה הסכם סחר חופשי עם מקסיקו, פתחנו חברה להעברת טכנולוגיה ישראלית, בייחוד בנושאי חקלאות וטיפול במים במקסיקו ומרכז אמריקה”, היא מספרת.

הקורס הראשון שהעברתי התקיים בכפר מרוחק של שבט המאיה שבו האימהות – לאחר שסיימו להניק את הילדים – היו משקות אותם בקולה, מכיוון שאמרו להן שבתוך המשקה יש חלבונים. לימדנו אותן לשלב חלב בתזונת הילדים ולוותר על הקולה. “עם הזמן, למדתי טוב יותר לדבר את השפה ואת התרבות. למדתי איך להתקרב אליהן ולזהות את הצרכים והרצונות שלהן”.

לאחר שבנותיה סיימו את הצבא בישראל, החליטו ניצה ובן זוגה לעבור לחיות במקסיקו סיטי. בין היתר, בחרה ניצה להירשם לאוניברסיטה וללמוד היסטוריה מקסיקנית. “האהבה למקום, לאנשים, להיסטוריה ולעולמות המופלאים שגיליתי גדלה והעמיקה”, היא מספרת.

פוטנציאל ענק ולא ממומש

“מדינות אמריקה הלטינית מהוות שוק עצום בגודלו שהסחר שלו עם ישראל עדיין לא ממצה את הפוטנציאל הגלום בו”, מספרת לוי על התשתית לפעילות החברה שלה, המחברת בין מיזמים טכנולוגיים ישראליים ובין אקדמאיים וגופים מקומיים בדרום אמריקה.

“אחת מנקודות החולשה הגדולות באמריקה הלטינית היא חוסר בפיתוח הטכנולוגי-תעשייתי. כאן יש יתרון גדול לכל נושא הפיתוח והסטארט אפ הישראלי. זוהי נקודת זכות לישראל שחתמה על הסכמי סחר עם קולומביה, מקסיקו ומדינות כמו ארגנטינה, ברזיל, פרגוואי ואורוגוואי, עמן נחתם ב-1991 הסכם ה’מרקוסור'”.

“היום אנחנו מלווים חברות ישראליות המחפשות משקיעים באמריקה הלטינית. ישנו פוטנציאל גדול למשקיעים, מכיוון שישראל כמדינת סטארט-אפ מאד אטרקטיבית להשקעות”, היא מוסיפה.

“כחלק מתכנון אסטרטגי עתידי לשיתוף פעולה, אנחנו מביאים לארץ מנהיגים צעירים מקומיים כדי שיספגו וילמדו את התרבות הישראלית ויביאו אותה חזרה לחברות שבהן הם עובדים, ובכך אנו פותחים הזדמנויות עסקיות נוספות לעתיד”.

ניצה לוי

מקדמת נשים מקומיות   

אחד הדברים שבהם מתמקדת לוי הוא עבודה עם נשים. “באמריקה הלטינית הגבר הוא המנהל והקובע. הוא הבעל החוקי של חלקת האדמה ואפילו אם היגר לארצות הברית והאישה ממשיכה לגור בכפר ומעבדת את האדמה, הוא עדיין בעל השטח”, היא מספרת.

“במקסיקו יש כפרים שלמים בהם הגברים היגרו לארה”ב כדי למצוא עבודה והשאירו אחריהם את הנשים. מחקלאות של חלקה קטנה קשה מאד להתפרנס והרבה פעמים הגבר שהיגר מקים לעצמו משפחה שנייה בארה”ב ובכפר נשארת האישה עם שניים, שלושה או יותר ילדים”. 

אחד המיזמים שפיתחה כדי לעזור לאותן נשים שנותרות לבדן, הוא בניית חממה שיתופית וללמד אותן לגדל בה ירקות, תבלינים ומוצרי מזון נוספים שלהם יש ביקוש בשוק. במסגרת המיזם לומדות הנשים לעבוד יחד, ליצור חברה שתגדל ותשווק את התוצרת לשווקים ערכיים שמסוגלים לשלם”.

“אחד המיזמים שהקמנו וקיבל פרס מאד יוקרתי במקסיקו, נמצא בכפר שלא היו בו מים זורמים נקיים, לא כבישים ולא מערכת ביוב. הקמנו חממה קטנה לגידול תבלינים על טהרת הידע והטכנולוגיה הישראלית”, מספרת ניצה. “בשטח החממה הקמנו בית שבו גר במשך שלוש שנים אגרונום צעיר ישראלי, בחממה עבדו כ-30 נשים מהכפר”.

“האגרונום הישראלי לימד אותן לגדל לארוז ולמכור את התוצרת. חפרנו באר והמים ממנה שימשו להשקיה וכמי שתיה לכפר. בנוסף, נסלל כביש גישה לחממה וכך גם נסללו הכבישים בכפר. בצמוד לחממה הקמנו גן ילדים כך שהאימהות יכלו ללכת לעבוד בשקט. הילדים קיבלו ארוחת חמות. הבאנו אחות שלמדה בארץ את השיטה של טיפת חלב ובנינו שירותים עם מים זורמים בביה”ס”, היא מוסיפה ומספרת שבמשך זמן רב התנוססו על החממות גם דגלי ישראל.

“אחרי עשור, הכפר משגשג ופורח. נבנו בו עוד ועוד חממות דומות השייכות לאותה חברה ששייכת לנשות הכפר. הכפרים שמסביב קינאו במיזם ורצו גם, וכך מתפתח אזור”.

נרות לזכרן

אלימות כלפי נשים שמובילה לא פעם גם לרצח, לצד סחר בנשים המעוניינות לעבור דרך מקסיקו לארצות הברית, היא תופעה כואבת ונפוצה במקסיקו. המפגש עם הנושא, גרם ללוי ליזום הדלקת נר זיכרון, מדי שנה, לזכרן של נשים שנרצחו, בדרום אמריקה ובכל העולם – גם בישראל.

“באחד הכנסים הבין-יבשתיים פגשתי שופטת לענייני משפחה שהגיעה מאל סלבדור. במשך שלושת ימי הכנס מאד התחברנו והיא סיפרה לי על המציאות הזו של רצח נשים בארצות אמריקה הלטינית”, מספרת ניצה שבין היתר שייכת לועד המנהל של עמותת “מנהיגות ישראלית בתפוצות, העוסקת בין היתר גם בנושא של קידום המודעות לאלימות מגדרית. “באותה תקופה התחברתי עם חברתי ד”ר אפי פדידה שהרימה את הנושא של נרצחות על רקע מגדרי בישראל. החלטנו שאנחנו רותמות את הישראליות החיות בתפוצות והן תדלקנה נרות לזכר הנרצחות בישראל”.

האירוע שיזמה לוי מתקיים מזה שש שנים כל שנה ב-2 בפברואר. נשים מהתפוצות ביניהן שגרירות, נשות עסקים ושליחות, רבות מהן חברות ב”אורקה”, מדליקות יחד נרות זיכרון, כותבות ומקדמות את הנושא.

גלי קדר
המגזין

גלי קדר – הורות או קריירה? הכל עניין של איזונים

גלי קדר אוחזת ברזומה עשיר של תפקידי ניהול בכירים, בהם הובילה את החברות בהן עבדה לרווחים של מאות מיליוני דולרים וניהלה מאות עובדים. בטור אישי מדברת קדר, אמא לשלושה ילדים, על נושא ההרצאה שלה – הצורך בהרמוניה ובאיזון בין הבית והקריירה. את הדרך לחיים הרמוניים סללה מתוך התנסויות חייה המקצועיים והאישיים וחזרה עם תובנות שנוגעות לכולנו

קראי עוד »
אורנה צח
המגזין

אורנה צח – לא בוחרת באוטומט

כשהייתה אמא צעירה, פגשה אורנה צח-גלרט, רואת חשבון בכירה ובעלת משרד רו”ח וחברה לייעוץ ולייצוג בתחומי הביטוח הלאומי, את הסטרס שיוצר חוסר הבהירות הטמון במושגים הקשורים לביטוח הלאומי ובדרכי הפעולה שלו. מאז, התמחתה ויצרה גישה משלה המשלבת בין הייצוג בביטוח הלאומי לליווי הוליסטי ורגשי, גם עבור מי שנמצאים מעבר לים.

קראי עוד »
מירית בן נון
המגזין

מירית בן נון – חלום משלה

מירית בן נון מציירת נשים מצליחות, מנהיגות וחולמות שלכולן מקום משלהן, שהקימו בשתי ידיהן. את סיפוריהן היא יוצקת אל תוך יצירותיה שמוצגות בתערוכות בארץ ובעולם ומציגות כתב יד אמנותי ייחודי לה, עם צבעוניות עשירה ו”שעטנז תרבותי” מרתק

קראי עוד »
שני רופא
המגזין

שני רופא – העתיד נמצא בטכנולוגיה: איך כלים טכנולוגיים מקדמים אותנו למנהיגות חזקה ולתוצאות מהפכניות?

ד”ר שני רופא, עורכת דין, סופרת משפטית, מומחית סייבר, מחשבים ואינטרנט, מרצה, בוררת, ואשת עסקים, מאמינה שהסוד להצלחה עסקית היום טמון בהכרות עם עולם הטכנולוגיה ויותר מכך, עם מערכות לאיסוף נתונים ומידע שמאפשרות לנו להבין יותר על דעת הקהל וכיווני החשיבה שלו. בטור אישי היא מספקת לנו ניתוח מרתק של האפשרויות הגלומות בדבר הזה, הכל כך פשוט ועם זאת כל כך מורכב, שנקרא איסוף מידע.

קראי עוד »
המגזין

שרה ארבל – לגזור ולשמור

שאלנו את שרה ארבל, המאמנת הבכירה בארץ ובעולם, על כמה מהנושאים המעסיקים היום את הנשים שאנחנו פוגשות בתוך קהילת אורקה. על מנהיגות נשית, שוויון מגדרי, אותנטיות ועצמאות כלכלית – במילים שלה. 

קראי עוד »
גלית טוקר
המגזין

גלית טוקר – מסובבת את גלגלי החיים

ההתפתחות המקצועית של גלית טוקר, עורכת דין ומומחית להשקעות בנדל”ן, מוכיחה איך נחישות, תשוקה ללימודים ומודעות לעצמאות כלכלית יכולים לשנות את התנאים ולהפוך אמא בת 20 ליזמית שלא מפסיקה לצמוח ולגדול בזכות עצמה, גם שנים אחר כך.

קראי עוד »